עשרת הכללים והעקרונות שבספר זה, בצירוף דברי הספר

א. חזנות קלה וקצרה – בלי סלסולים
אם החזן יכול לבצע קטע תפילה ב-2 דקות, והוא עשה זאת ב-3 דקות, הוא שגה! כאמור בהקדמה: החכמה לקצר היא גדולה יותר מאשר להאריך...

ב. חזנות גם לחזן בדרגה בינונית
במתכוון נכתבו יצירות אלו לקול עם מנעד (רגיסטר) בינוני; כעיקרון שאוקטבה וחצי מספיקים ומסוגלים לעשות את 'המלאכה' מבלי הקומה השניה והשלישית...

ג. חזנות בנוסח המקורי והמקובל
נוסח מ'בית אבא'כמובן מבלי לחזור על מילים.

ד. חזנות עם מקצר מוסיקלי
כתיבות משקל (טאקטים) קבועות, - ולארוב אינן משתנות בתוך התפילה.

ה. חזנות קצבית מלודית וחסידית
מאחר והיצירות הן בקצב ובמשקל קבועים, ניתן לבצעם באופן חסידי (ואף למחוא כף).

ו. חזנות עם היגוי דקדוקי נכון
לא רק מלעיל ומלרע, ושוא נח ונע, - אלא גם שמירה על כבוד המלה. – לדוגמה:
אם אני אומר 'ברוך' הרי שה- ב' של 'ברוך' צריכה להיות נמוכה מה'רוך' ולא להיפך.
אם אני אומר 'אתה' הרי שה-א' של 'אתה' צריכה להיות נמוכה מה- 'תה', ולא להיפך. וכו' ובאם אני מבטא את שם 'השם'! - הרי אשאר איתו בטון הגבוה, לא אסלסל ולא ארד ממנו.

ז. חזנות עם פירוש המלים
בדרך שירתית יוכל החזן להסביר לשומעיו את תוכן התפילה. - ולדוגמה בולטת: בתפילה "להודות להלל לשבח לפאר" על החזן לעלות כל פעם מדרגה, - ולא ההיפך.

ח. חזנות עם "שירת קהל"
כל נעימה ומלידיה ה'משודכת' לתפילה מסוימת, צריכה להיות תואמת לנוסח והניחוח של התפילה! - והדוגמה הבולטת: אין לשיר את "לכה דודי" בסולם הקטעים המתאימים עבורו – ולבצעם.

ט. חזנות עם אפשרויות שונות
לכל פתילה מספר גירסאות וסיגנונות שונים. - על החזן לבחור את הקטעים המתאימים עבורו – ולבצעם.

י. חזנות ורצ'יטטיבים מיוחדים
בסוף הספר מופיעים קטעים נבחרים שמצאתי שהם ראויים לפירסום. ובאם החזן יידרש בכל זאת, 'לומר' קטע אחר או שניים בתפילה, - הרי שימצא בהם תוכן יפה. אם כי בכמה מהם חוזרים על מילה יותר מפעם אחת! אך בשום פנים לא ארוכים מדי.

אלול תשע"א